קופ"ח כללית לא הוציאה לשון הרע על רופא נשים שעבד אצלה

מבוא

6.                 1.                 התובע, רופא מומחה ברפואת נשים אשר עבד עבור הנתבעת מס' 1 -שרותי בריאות כללית, (להלן-"הנתבעת") הגיש נגד הנתבעת, שניים ממנהליה והממונה על פניות הציבור תביעה כספית בטענה כי במכתב שנשלח ביום 21.5.01 (להלן-"המכתב") למטופלות שונות שטופלו ע"י התובע פגעו הנתבעים בשמו הטוב בשל תוכנו של המכתב המהווה לשון הרע לטענתו. במכתב נטען בין השאר כי התובע מעל באימונם של הנתבעים וכי עבודתו הופסקה בשל כך. התובע דרש פיצוי  בשיעור של 250,000 ש"ח וכן פרסום  תיקון הכחשה והתנצלות.

7.                 2.                 הנתבעים לא התכחשו לתוכן המכתב או לפרסומו, תוך שימת דגש כי המכתב נוסח ונשלח בהוראת דר' מיקי וינר מנהל המחוז- הנתבע מס' 2  אלא שלטענתם תוכנו של המכתב אמת.  לטענתם התובע הציע בין היתר למטופלות לעבור לקופת חולים אחרת- קופת חולים מאוחדת ולקבל במסגרתה את הטיפול הרפואי ממנו, לטענתם הוא שידל מבוטחות לקבל אצלו טפולים פרטיים, התחרה בנתבעת וסרב לקיים את ההוראות של הנהלת הנתבעת, כך שמעבר לטענת העדר היריבות ביססו הנתבעים הגנתם על טענת "אמת דיברתי" ואמירת דברים בתום לב.

8.                 3.                 דרך ניהול ההליכים בתיק זה והאווירה העוינת שבין הצדדים שהיתה חלק מאותה דרך הובילה לניהול משפט ארוך וממושך שחרג לא פעם מהפרופורציה הראויה. במהלך ההליכים המקדמים ולאור התארכותם הוחלט על פיצול הדיון ובירור שאלת החבות בשלב הראשון.

9.                 4.                 בתום ישיבת 7.12.05 הודיע ב"כ התובע כי הוא חוזר בו מתביעתו כנגד הנתבע מס' 3 אלא שגם בנושא זה  כמו בנושאים רבים אחרים לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה  והתעוררה בישיבת 23.10.06 השאלה האם תמחק התביעה כנגד הנתבע מס' 3 או תדחה, כך שההכרעה גם בשאלה זו נותרה לסוף המשפט.

10.              5.                 על מנת ללמוד בקצירת האומר על דרך ניהול ההליכים ההפכפכה בתיק אבהיר כי התובע שמסר בתחילה תצהיר עדות ראשית מטעמו בחר לחזור בו ולא להעיד כחלק מעדי התביעה והעדה היחידה מטעמו בשאלת החבות היתה דווקא הנתבעת מס' 4 אשר הנתבעים הודיעו כי היא תעיד מטעמם. למרות זאת בחר התובע להקדימם ולהביאה כעדה מטעמו. בתגובה הודיע ב"כ הנתבעים כי התובע יהיה עד מטעם הנתבעים, כך שבסופו של יום הנתבעת מס' 4 אשר חתמה על המכתב העידה מטעם התובע כעדה יחידה ומטעם הנתבעים העידו: התובע,  הנתבע מס' 2 מנהל המחוז דר' מיקי וינר, הנתבע מס' 3 דר' צבי אלתר, דר' פראג' נדים מנהל המרפאה בכרמיאל, דר' יצחק קינוג המנהל הרפואי של מנהלת כרמים, דר' רון אוסלנדר ודר' ישי דוד. 

11.              6.                 יצויין כי בכל ארבעת ישיבות ההוכחות נערך פרוטוקול מוקלט. בתום הישיבה האחרונה שהתקיימה ביום 9.11.06 ביקש התובע לשקול הבאת עדויות הזמה ולאחר שהודיע התובע כי אין הוא מביא ראיות נוספות, ניתן צו להגשת סיכומי הצדדים שלב שהתארך יתר על המידה. התובע הגיש סיכומיו ביום 16.5.07, סיכומי הנתבעים הוגשו ביום 20.11.07 וסיכומי התשובה מטעם התובע ביום 8.1.08, (הצדדים קיבלו אורכות להגשת הסיכומים במועדים אלו).

12.              7.                 למען הסדר יובהר כי מוצג נ/16 קלטת שיחה שנוהלה בין התובע לבין דר' וינר והוקלטה ע"י התובע (והוגשה דווקא ע"י הנתבעים) נמסרה לב"כ התובע והיא הושבה לתיק בית משפט ביחד עם סיכומי התשובה מטעמו, מוצג נ/19 פסק דינו של בית הדין לעבודה נמסר לידי ב"כ הנתבעים והוא הגישו בנוסח המוסכם ע"י הצדדים כנספח לסיכומיו.

13.              8.                 ב"כ הנתבעים הקדיש פרק נרחב בסיכומיו לתוכן הקלטת נ/16, אך לאחר ניסיון שמיעת הקלטת שאינה ברורה בחלק מהקטעים ולאחר בחינת הנושאים המצוטטים מאותה קלטת בסיכומי ב"כ הנתבעים בחרתי שלא להסתמך עליה והעדפתי להתייחס לדברי התובע כפי שנשמעו בפניי שדי בהם כדי לבסס מימצאים גם בנושאים המוזכרים בקלטת. פסק דינו של בית הדין לעבודה (נ/19) הובא ע"י הנתבעים על מנת להצדיק החלטת הנתבעת להעברת התובע לעבוד במרפאת תמרה (או להוכחת הסכמתו לכך), ר' סעיף 153 לסיכומי הנתבעים. מאחר ואני סבור כי לשאלה זו אין משמעות רלבנטית בקשר למחלוקת נשוא התיק שבפניי אתעלם גם ממוצג נ/19.

כרונולוגיה ומסגרת הזמנים הרלבנטית

14.              9.                 עילת התביעה נוצרה ביום 21.5.01 מועד משלוח המכתב (ת/2), מכתב המתייחס להתנהגות התובע בחודשים הסמוכים עובר לכתיבתו. שני הצדדים "מתחו" היריעה כמעט ללא גבול הרבה מעבר למועד משלוח המכתב הנ"ל, איני סבור כי אירועים שאירעו לאחר הוצאת המכתב רלבנטיים לתביעת לשון הרע שכן אם הוצאה דיבתו של התובע כטענתו אין הצדקה לאמירה זו בגין התנהגותו המאוחרת. הנתבעים אינם יכולים לטעון כי חזו עתידות ותארו את שהתרחש בעתיד במכתבם ולכן מיותר היה להביא עדויות בקשר להתנהגות התובע בשנת 2003 בנושא הפרגונל למשל. התובע מצידו בחר להעיד ולהציג מסמכים רבים למשל משנת 98 שאינם יכולים להיות רלבנטיים לאירועי שנת 2001. גם אם היה התובע כטענתו איש ישר דרך והגון בשנת 98, עובדה זו אינה מקנה לו חסינות במידה ובמהלך שנת 2001 מעל באמונם של מעסיקיו. גם הרחבת היריעה אל המחלוקות האחרות שבין הצדדים באשר לתנאי עבודתו של התובע ואשר התבררו בבית הדין לעבודה היתה מיותרת. מוטב היה לו היו מתמקדים הצדדים במחלוקת נשוא המכתב בלבד ובכך היו חוסכים זמן שיפוטי יקר. בכוונתי להתעלם גם מנושאים שנזנחו במהלך הדיון למשל הטענה לשידול מטופלות לעבור למרפאתו הפרטית של התובע, (סעיף 144 לסיכומי הנתבעים) או הסכסוך עם דר' ניר (סעיף 156 לסיכומי הנתבעים) ואין בכוונתי לבחון נושאים שאינם קשורים לשמו הטוב של התובע כגון  מהות ההחלטה להעביר ביצוע בדיקות מסוימות למרפאה בעכו.

15.              10.              בררתי מתוך העדויות והראיות רק את הנושאים המתייחסים לחודשים הספורים שקדמו למשלוח המכתב ואשר ייתכן וניתן למצוא בהם את ההסבר לתוכנו של המכתב בין באשר לטענת "אמת דיברתי" ובין באשר לטענת תום הלב.

16.              11.              בתקופה הרלבנטית עבד התובע כרופא נשים במרפאה המקצועית של הנתבעת בכרמיאל.  ביום 15.1.01 הוחלט ע"י הנהלת הנתבעת כי במרפאת כרמיאל יבוצע מעקב הריון ע"י רופאי המרפאה לרבות התובע רק במקרים של הריון רגיל ותקין בעוד שלגבי הריון בסיכון הוחלט כי הוא יבוצע במרפאה בעכו ע"י הרופאים העובדים בה, (נספח ג' לנ/1).

17.              12.              ביום 1.3.01 החל התובע לעבוד במקביל לעבודתו אצל התובע בכרמיאל גם בסניף קופת חולים מאוחדת בכרמיאל, (עדותו בעמ' 402).

18.              13.              ביום 5.3.01 נערכה שיחה בין דר' קינוג המנהל הרפואי לבין התובע, (נספח ג' לנ/2) בקשר להתנהגותו של התובע.

19.              14.              ביום 17.4.01 נשלח מכתב מדר' אלתר למנהל המנהלת בענינו של התובע, (ת/8) ונמסרה לתובע הודעה כי לאור העובדה כי הוא מועסק גם ע"י קופת חולים מאוחדת הוא יועבר למרפאת הנתבעת בכפר תמרה, (סעיף 7 לתצהיר התובע נ/23).

20.              15.              ביום 17.4.01 נשלח מכתב מדר' וינר ליו"ר ועדת המשמעת בדרישה לפיטוריו של התובע, שמשמעה למעשה כינוס ועדת המשמעת לדון בהמשך העסקתו של התובע (ת/27), (במאמר מוסגר אציין כי בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לתאריכו הנכון של המכתב, שוכנעתי כי המכתב נכתב ביום 17.4.01 ולא בתאריך 17.6.01 שכן על פי ת/9 ניתן לראות כי ועדת המשמעת התכנסה ביום 6.6.01  ולא ייתכן כי המכתב המכונן את הועדה ייכתב לאחר שנתקיימו דיוניה וניתן לראות כי בפתח דיוני הוועדה מיום 6.6.01 מוזכר תוכנו של המכתב ת/27 ומכאן שתאריכו 17.4.01).

21.              16.              ביום 1.5.01 העבירה הנתבעת את התובע לעבוד במרפאת כפר תמרה של הנתבעת, (ת/29).

22.              17.              ביום 21.5.01 נשלח מכתב ובו הדיבה לכאורה, (ת/2).